אוטיזם וחרדה כשהעולם מרגיש יותר מדי

למה החרדה מועצמת אצל אוטיסטים?

מחקרים מצביעים על כך שהפרעות חרדה שכיחות יותר בקרב אנשים עם אוטיזם בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. למעלה ממחצית מהמבוגרים האוטיסטים מאובחנים עם הפרעת חרדה בשלב כלשהו בחייהם, ובקרב ילדים, מעל 40% מהילדים על הרצף סובלים מחרדות משמעותיות, לעומת כ-3% בלבד מהילדים שאינם אוטיסטים. 

אבל למה בעצם החרדה כל כך חזקה אצל אוטיסטים? הסיבות מגוונות, ורבות מהן קשורות לדרך שבה הם חווים את העולם:

• עומס חושי- צירוף של כמה גירויים צלילים, אורות, מגע או ריחות, עלול להציף את המערכת החושית שלהם בבת אחת, ורבים מהאוטיסטים מרגישים את החושים בעוצמה גבוהה. רעש קטן או אור פלורסנטי יכול להיות בלתי נסבל עבורם, בשל גירוי חושי רב עוצמה עבורם. לכן, כשהחושים שלהם מוצפים, הגוף נכנס לדריכות ומגיב בחרדה כמנגנון הגנה.
• שינויים ושינויים פתאומיים- שגרה וודאות מעניקות למישהו עם אוטיזם תחושת ביטחון. שינוי פתאומי בלוח הזמנים, הפתעה לא מתוכננת או חוסר בהירות לגבי מה עומד לקרות, כל אלו יכולים לערער ולהלחיץ. כאשר המציאות הופכת בלתי צפויה, מפלס החרדה מזנק.
• סיטואציות חברתיות– סיטואציות חברתיות הינן מוקד לחץ עבור רבים מהילדים והבוגרים על הרצף. הם מתקשים להבין הבעות פנים, ניואנסים בשיחה, כללים בלתי כתובים ולעיתים קרובות צוברים חוויות שליליות של אי-הבנה או דחייה חברתית. כל אירוע חברתי הופך למשימה כיוון שעליהם לשים לב להבין ולחבר את הניואנסים הבעות הפנים ושפת הגוף ולנסות להשתלב זו משימה מתישה מאוד ומגבירה את המתח והחרדה.
• קושי בזיהוי רגשות- חלק מהאוטיסטים מתקשים לזהות ולבטא מה הם מרגישים. הם יכולים להיות מוצפים מבפנים בלי להבין מיד שזו חרדה שמציפה אותם. כשהם לא מזהים את תחושת החרדה בזמן אמת, קשה להם להשתמש בכלים להרגעה לפני שהמצב מחמיר.

גורמים כמו עומס חושי, חוסר ודאות, לחצים חברתיים וקושי בזיהוי רגשות, מסבירים מדוע ילדים ובוגרים על הרצף אוטיסטי עלולים לחוות את העולם כמקום מלחיץ בהרבה מהרגיל. מה שבעיני רוב האנשים נראה "לא ביג דיל" (כמו שינוי תוכניות ברגע האחרון או מסיבה צפופה) יכול עבור אוטיסט לעורר סערה פנימית של ממש.

התמודדות אחרת עם חרדה

אדם הניורו-טיפיקלי (שאינו אוטיסט) יבטא חרדה באופן שהסביבה יכולה לזהות ולהבין, כגון הצהרה על דאגה או קושי להתמודד, הבעת מתח או בקשת עזרה. לעומת זאת, באוטיזם החרדה מתבטאת בדרכים שונות ועוצמתיות. אנשים עם אוטיזם חווים חרדה בעוצמה גבוהה מאוד ומתקשים לבטא אותה באופן מילולי. להלן מספר אופנים בהם חרדה עשויה להתבטא באוטיזם:

• הימנעות וסירוב: המתמודדים עם חרדה עשויים להימנע ממצבים מעוררי חרדה, כמו אירועים חברתיים, מרכזי קניות עמוסים, מקומות חדשים או מקומות שיש בהם הרבה אנשים וצפופים. הם מבטאים זאת בהתנהגות כיוון שקשה להם לבטא זאת במילים, לכן, במקום לומר זה "אני לא מסוגל להתמודד עם זה" הם נמנעים או מסרבים.
• חיפוש אחר ביטחון והרגעה:ירצו לדעת מה נעשה שם, מי יהיה, כמה אנשים יהיו שם, מה יקרה שנגיע ועוד. הם עשויים לשאול שאלות חוזרות ונשנות כדי להבין מה בדיוק יקרה או שהם יצמדו לאדם קרוב או חפץ אהוב או שגרה קבועה שמרגיעה אותם. התנהגות זו מאפשרת להם הרגעה. זהו סימן שהם מנסים להשיב לעצמם את תחושת השליטה בתוך הכאוס הפנימי שלהם.
• התפרצות זעם: כשהלחץ והחרדה עולים מעל לסף יכולת ההתמודדות, עלולה להתרחש "התפרצות". מצב זה יכול להתבטא בהתקפי זעם, בכי בלתי נשלט, צעקות ואף פאניקה. חשוב להבין שזו תגובה אוטומטית של הגוף למצוקה גבוהה, ולא משהו שנעשה בכוונה או בשליטה מלאה. ההתפרצות זו הדרך שבה המערכת מאותתת שהיא הגיעה לקצה גבול היכולת שלה להכיל את הלחץ. אחרי התפרצות כזו, לרוב מגיע שלב של תשישות או של סגירה והתנתקות, בו האדם מתכנס לתוך עצמו כדי להתאושש.
• התנהגות להרגעה עצמית- תנועות חזרתיות כמו נדנוד הגוף, נפנוף ידיים, טפיחה עם האצבעות או המהום שקט הן כלים שאוטיסטים רבים משתמשים בהם כדי לווסת את עצמם. במצבי חרדה או הצפה חושית, התנועות ה"חזרתיות" האלה הן למעשה מנגנון הרגעה – דרך לפקס את התחושה למשהו קבוע ומוכר. מה שנראה לאחרים לפעמים כ"תנועות מוזרות" בשביל אדם עם אוטיזם, זהו עוגן המסייע לייצב ולהרגיע ברגעי הצפה.
• היצמדות לשגרה ולפרטים מוכרים - היצמדות לשגרה ולפרטים מוכרים יכולה לספק תחושת ביטחון בעולם משתנה. טקסים קבועים וקטנים כמו, סידור חפצים בסדר מסויים, היצמדות ללוח זמנים או סדר פעולות קבוע, פעולה שחוזרת על עצמה (כניסה ויציאה מחדר 3 פעמים). שיגרה קבועה והתמקדות בסדר היום הקבוע אינו מעיד על חוסר גמישות, אלא זוהי אסטרטגיה להתמודד עם חוסר הוודאות ובכך להפחית את החרדה על ידי יצירת סדר ושליטה.

התגובות הללו להתמודדות עם חרדה אולי נראות יוצאות דופן למי שאינו מכיר, אבל עבור אוטיסטים אלה הן דרכי התמודדות טבעיות והכרחיות. חשוב לזכור שכל "התנהגות מאתגרת" כזו נובעת מרגש חזק שמאחוריה, לרוב פחד או הצפה, ולא מתוך רצון להפריע או לעורר כעס. כשמבינים זאת, קל יותר לגלות אמפתיה ולתמוך.

לסיום – מסר של תקווה

למרות כל האתגרים, חשוב לדעת שחרדה באוטיזם היא משהו שניתן להתמודד עימו. עם הזמן הם מפתחים חוסן וכלים משלהם כדי להרגיע את החרדה וההסתגלות לעולם. סביבת חיים תומכת ומבינה של הורים, מורים, בני משפחה ומטפלים, יכולה להשפיע בצורה משמעותית. התאמות קטנות כמו אוזניות מסננות רעש, תאורה רגועה יותר, הכנת מראש לשינויים הצפויים או מתן פינה שקטה בבית הספר, יכולים להפחית משמעותית את הלחץ. יש היום מודעות גבוהה וכלים מקצועיים, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים שמותאמים לאוטיסטים, דרך לימוד כישורי הרפיה ונשימה, שימוש בתחומי עניין מיוחדים כמנוף ללמידת התמודדות, ועד קבוצות תמיכה שבהן אוטיסטים ומשפחות משתפות טיפים וחוויות.

אוטיסטים יכולים להתמודד עם חרדה, אף אם מדובר בתהליך מאתגר. התהליך הוא איטי ודורש זמן, עם סבלנות וסביבה תומכת, ניתן להגיע לשיפור משמעותי. כל צעד קטן של התקדמות הוא ניצחון גדול עבורם. להורים שקוראים את זה, אתם לא לבד, ויש מה לעשות כדי לעזור לילד שלכם להרגיש בטוח יותר. ולאוטיסטים שמתמודדים עם זה בעצמם, אתם אמיצים. החרדה אולי חלק מהחיים, אבל היא לא מגדירה אתכם. עם הכלים המתאימים ותמיכה, גם בעולם רועש ומציף אפשר למצוא רגעים של שקט ושלווה. אתם לא צריכים לעבור את הדרך הזו לבד, ויש תקווה לעתיד רגוע יותר.